<h1>המנהיג הלכ' תענית</h1>
<h2>דף קיא.</h2>
פתרון י"ג מדות בשם רבי' יעקב ז"ל. יי' יי', הן שתי מדות דאמ' בפסיקת', ותאמ' ציון עזבני יי' ויי' שכחני, אמ' כנסת ישראל לפני הקב"ה רבונו שלעולם אותן שתי מדות שלך עזבתם ושכחתם. אל לשון כח יש לאל ידי מתרג' אית חילא בידי. רחום שמרחם על עמוסים בדין. וחנון ולענווים יתן חן הבא ליטהר מסייעין אותו. ארך אפים אף לרשעים כדאית' בשבת פ"ר עקיבה. ורב חסד מטה כלפי חסד, ואית דאמ' מעביר ראשון ראשון וכך היא המדה מדה שביעית, ואמת שמאמת את דבריו, ולא נופל דבר אחד מכל דברו הטוב. נוצר חסד לאלפים, הרי מדה טובה יתירה על מדת פורענות אחד לחמש מאות דאילו במידת פורענות כתי' פוקד עון אבות על שילשים ועל ריבעים, ואילו במדה טובה ועושה חסד לאלפים. נושא עון זה העושה לתיאבון ואוכל נבילות ועריות שאינו מוצא בהתיר. ופשע פשעים אילו המרדים, וכן הוא אומ' מלך מואב פשע בי, כדאית' במסכ' יומא, [ל"ו ע"ב] זה שמוצא בהתר ונתכוון להקניט ולהכעיס ליוצרו. וחטאה חטאים אילו השגגות, וכן הוא אומ' נפש כי תחטא בשגגה. ונקה מנקה הוא לשבים, כך קבלתים בצרפת. [וי"א השלישית עשרה מדת ונקה לא ינקה כמו רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם, שיפקוד עליהם מעט מעט כפיד של תרנגול ולא הכל ביחד, וזהו ונקה מעט מעט, לא ינקה ביחד, הרב ר' זרחיה הלוי ז"ל]. אב"ן. אבל רבי' סעדייה והגאוני' אומ' שהשם הראשון אינו מן המניין שהטעם מפסיקו ומונה מן השני, (ואית) [וא"ת] דאמ' בר"ה (אני) יי' יי' אני הוא קודם שיחטא אדם ואני הוא לאחר שיחטא אדם ויעשה תשובה דבשלמא לאחר שיחטא יתקבל בתשובה וזו היא מדת רחמנות, אבל קודם שיחטא אין לשומו מדת רחמים, אלא רוצה לומ' הוא ראשון והוא אחרון, אלא יש לומ' נוצר חסד לאלפי' הם שתי מדות דאילו נוצר חסד לעשרה דורות הרי מדה טובה יתירה על מדת פורענות, שמדת פורענות לד' דורות, וכשהוא נוצר חסד לאלפי' אחד לחמש מאות, וכן כתב רב היי, רב חסד, ב"ה אומ' מטה כלפי חסד, ותנא דבי ר' ישמעאל מעביר ראשון ראשון וכך היא המדה מדת ששית, הרי שמונה נוצר חסד לאלפי' בשתים, ויי' ויי' אינו מונה אלא אחד מהן, ואית דאמ' ארך אפיים שתי מדות לרשעי' ולצדיקי', כדאמ' בשבת פ"ר עקיבה ופרק חלק [סנהדרין קי"א ע"א] ופ' שור שנגח [ב"ק נ' ע"ב], ונוצר חסד מדה אחת, ורב חסד מדה אחת, כי מדת רחמ' וחסד הם רבים, וכן כת' ברוב רחמיו וברוב חסדיו, כי רבים רחמיו, מגיל' סתרים. אך נ"ל עקר, כפר"ת, וראיה מהפסיקת'. ואם תאמ' קודם שנברא העולם איך [יתכן] לשומו מדת רחמים, (י"ר) [יראה לי] מדאמ' בפסחי' פרק מקום שנהגו [נ"ד ע"א], ובפרקי ר' אליעז' [פ"ג] שהתשובה נבראת קודם שנברא העולם והקדים רפואה למכה כדכתי' בטרם הרים יולדו וגו' תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם. אב"ן.
